פוליפ רירית הרחם, המכונה גם פוליפ אנדומטריאלי (Endometrial Polyp), הוא תופעה שכיחה יחסית בקרב נשים, ומתייחס לגידול שפיר (לא סרטני) המתפתח מרירית הרחם (האנדומטריום) ופולש לתוך חלל הרחם. למרות שהם לרוב שפירים, פוליפים אלו יכולים לגרום למגוון תסמינים מטרידים ולעיתים אף להשפיע על הפוריות. הבנת הפוליפ, גורמיו, תסמיניו ואפשרויות הטיפול בו, חיונית לכל אישה.
מהו פוליפ רירית הרחם?
פוליפ רירית הרחם הוא למעשה גדילת יתר ממוקדת של רקמת רירית הרחם, כלומר, קבוצה של תאים המרכיבים את הרירית הפנימית של הרחם, שצמחה בצורה מוגזמת. פוליפים יכולים להופיע כבודדים או כמספר פוליפים בחלל הרחם. גודלם משתנה – ממילימטרים בודדים (כמו גרגר שומשום) ועד מספר סנטימטרים (כמו כדור גולף).
הם יכולים להיות מחוברים לדופן הרחם באחת משתי צורות עיקריות:
- על בסיס רחב (Sessile): הפוליפ מחובר לדופן הרחם בבסיס רחב ושטוח.
- על גבעול דק (Pedunculated): הפוליפ מחובר לדופן הרחם באמצעות "גבעול" או "רגל" דקה. פוליפים אלו שכיחים יותר ולעיתים, כשהם גדולים במיוחד, הם יכולים לבלוט מבעד לצוואר הרחם אל תוך הנרתיק.
פוליפים אלו מכילים לרוב רקמה סיבית, בלוטות וכלי דם קטנים. צבעם לרוב זהה לרירית הרחם (אדמדם-חום), אך פוליפים גדולים יכולים להיות כהים יותר עקב דימומים פנימיים.
גורמים וגורמי סיכון
הגורם המדויק להיווצרות פוליפים ברירית הרחם אינו תמיד ברור, אך ההשערה הרווחת היא שהם קשורים לשינויים הורמונליים, ובפרט לרמות גבוהות של אסטרוגן. אסטרוגן הוא הורמון המעודד את צמיחת רירית הרחם בכל חודש כחלק מהמחזור החודשי, ורמות גבוהות שלו עלולות להוביל לגדילת יתר של רקמת האנדומטריום וליצירת פוליפים.
גורמי סיכון עיקריים כוללים:
- גיל: פוליפים שכיחים יותר בקרב נשים בגילאי 40-50, ובעיקר לאחר גיל המעבר (פוסט-מנופאוזה). עם זאת, הם יכולים להופיע בכל גיל, גם בנשים צעירות.
- שינויים הורמונליים: חוסר איזון הורמונלי, במיוחד עודף אסטרוגן יחסי (למשל, ביחס לפרוגסטרון).
- השמנת יתר: רקמת שומן מייצרת אסטרוגן, מה שעלול להעלות את הסיכון.
- תרופות מסוימות:
- טמוקסיפן (Tamoxifen): תרופה המשמשת לטיפול בסרטן השד, ועלולה להגביר את הסיכון לפוליפים ואף לסרטן רירית הרחם.
- טיפול הורמונלי חלופי (HRT): במיוחד אם מכיל אסטרוגן ללא פרוגסטרון.
- יתר לחץ דם לא מאוזן.
- תסמונות גנטיות נדירות: כמו תסמונת לינץ' או תסמונת קאודן (Cowden syndrome), המעלות סיכון לפוליפים שונים בגוף.
תסמינים של פוליפ רירית הרחם
פוליפים רבים, במיוחד הקטנים שבהם, הם א-סימפטומטיים (אינם גורמים לתסמינים) ומתגלים לעיתים קרובות באקראי במהלך בדיקת אולטרסאונד שגרתית. עם זאת, פוליפים אחרים עלולים לגרום למגוון תסמינים, כאשר הדימום הלא סדיר הוא הנפוץ ביותר.
תסמינים שכיחים כוללים:
- דימום וגינלי לא סדיר: זהו התסמין השכיח ביותר. יכול להתבטא ב:
- דימום בין וסתות (Intermenstrual bleeding): דימום המופיע בין המחזורים.
- דימום וסתי כבד מהרגיל (Heavy menstrual bleeding / Menorrhagia).
- דימום וסתי ממושך מהרגיל.
- דימום וגינלי לאחר גיל המעבר (Postmenopausal bleeding): כל דימום לאחר גיל המעבר מחייב בירור מיידי!
- דימום קל או הכתמה (Spotting).
- דימום או הכתמה לאחר קיום יחסי מין.
- קושי להרות (אי-פוריות): פוליפים, במיוחד אלו הגדולים או ממוקמים בפתח החצוצרות, יכולים להפריע להשרשת העובר ברירית הרחם ולגרום לקושי להיכנס להריון.
- הפלות חוזרות: פוליפים עלולים להעלות את הסיכון להפלות טבעיות חוזרות.
- כאבי בטן או אגן: לעיתים רחוקות, במיוחד אם הפוליפ גדול או בולט דרך צוואר הרחם, הוא עלול לגרום להתכווצויות או לכאבים.
חשוב לציין שכל דימום וגינלי חריג, ובמיוחד דימום לאחר גיל המעבר, מצריך בירור רפואי דחוף על ידי רופא/ת נשים.

אבחון פוליפ רירית הרחם
אבחון פוליפ רירית הרחם מתבצע לרוב בשילוב של בדיקות הדמיה ובדיקה גינקולוגית:
1. בדיקת אולטרסאונד וגינלי
זוהי הבדיקה הראשונית והנפוצה ביותר. היא מאפשרת לזהות עיבוי של רירית הרחם או ממצאים בולטים לתוכה. ייתכן והבדיקה תכלול:
- אולטרסאונד וגינלי סטנדרטי: מספק תמונה כללית של הרחם.
- הידרוסונוגרפיה (Saline Infusion Sonography – SIS): בדיקה מתקדמת יותר שבה מוזרמים מים פיזיולוגיים סטריליים לחלל הרחם דרך צינורית דקה, במקביל לבדיקת האולטרסאונד. הנוזל מנפח את חלל הרחם ומאפשר ראות טובה יותר של פוליפים קטנים ומבנים אחרים.
2. היסטרוסקופיה אבחנתית
זוהי בדיקת הבחירה (Gold Standard) לאבחון פוליפים, והיא נחשבת למדויקת ביותר. בבדיקה זו, מוחדר היסטרוסקופ דק עם מצלמה אל תוך חלל הרחם, ומאפשר צפייה ישירה ומפורטת בפוליפ. היתרון הגדול הוא שניתן לקחת ביופסיה מכוונת מהפוליפ לצורך בדיקה פתולוגית.
3. ביופסיית אנדומטריום (Endometrial Biopsy)
לקיחת דגימת רקמה מרירית הרחם באמצעות צינורית דקה. בדיקה זו פחות מדויקת מאשר היסטרוסקופיה לזיהוי פוליפ ספציפי, שכן היא "עיוורת" ויכולה לפספס פוליפים, אך היא יכולה לאבחן שינויים כלליים ברירית הרחם. לעיתים מבוצעת בנוסף להיסטרוסקופיה או במקומה אם יש התווית נגד להיסטרוסקופיה.
4. צילום רחם (Hysterosalpingography – HSG)
בדיקה באמצעות קרני רנטגן וחומר ניגוד. משמשת בעיקר להערכת חצוצרות, אך יכולה להדגים גם מילוי חסר בחלל הרחם המעיד על נוכחות פוליפ או שרירן. פחות מדויקת מהיסטרוסקופיה לאבחון פוליפים.
האם פוליפ רירית הרחם עלול להיות סרטני?
ברוב המוחלט של המקרים (כ-95-99%), פוליפים ברירית הרחם הם שפירים ואינם סרטניים. עם זאת, ישנו סיכון קטן מאוד, הנאמד בכ-0.5% עד 5% מהמקרים, שהפוליפ יכיל תאים טרום-ממאירים (היפרפלזיה אטיפית) או תאים ממאירים (סרטן רירית הרחם).
הסיכון לממאירות עולה במצבים הבאים:
- גיל: נשים לאחר גיל המעבר (פוסט-מנופאוזה) נמצאות בסיכון גבוה יותר. דימום וגינלי לאחר גיל המעבר הוא תסמין מדאיג המחייב בירור מיידי!
- גודל הפוליפ: פוליפים גדולים יותר מ-1.5 ס"מ מעלים מעט את הסיכון.
- תסמינים: פוליפים הגורמים לדימומים חריגים.
- שימוש בטמוקסיפן: בקרב נשים המטופלות בתרופה זו.
- מראה הפוליפ בבדיקה: אם הוא נראה חשוד.
לאור הסיכון הקטן לממאירות, ולמרות שרובם שפירים, ההמלצה הרפואית הרווחת היא להסיר כל פוליפ שנמצא בחלל הרחם, ובמיוחד אם הוא סימפטומטי (גורם לדימומים, בעיות פוריות וכד'), או אם הוא נמצא אצל אישה לאחר גיל המעבר. הפוליפ הנכרת נשלח תמיד לבדיקה פתולוגית תחת מיקרוסקופ, כדי לוודא את אופיו השפיר ולשלול ממאירות.
טיפול בפוליפ רירית הרחם
הטיפול בפוליפ רירית הרחם הוא לרוב כירורגי, ומתבצע באמצעות היסטרוסקופיה ניתוחית.
1. מעקב (Watchful Waiting)
במקרים מסוימים, כאשר הפוליפ קטן מאוד (מספר מילימטרים בודדים), א-סימפטומטי (אינו גורם לתסמינים) ומופיע אצל אישה צעירה בגיל הפוריות, ניתן לשקול מעקב בלבד. זאת מכיוון שלעיתים פוליפים קטנים יכולים להיעלם מעצמם. עם זאת, גישה זו פחות מקובלת בשל הסיכון הקטן לממאירות והחשש מהתפתחות תסמינים או השפעה על פוריות.
2. הסרה כירורגית (Hysteroscopic Polypectomy)
זוהי שיטת הטיפול העיקרית והמועדפת. הפעולה מתבצעת באמצעות היסטרוסקופיה ניתוחית, שמאפשרת הסרה מדויקת של הפוליפ תחת ראייה ישירה, תוך מזעור פגיעה ברחם.
מהלך הפעולה:
- ההיסטרוסקופ הניתוחי מוחדר דרך צוואר הרחם לחלל הרחם.
- חלל הרחם מנופח באמצעות נוזל.
- באמצעות כלים כירורגיים זעירים המוחדרים דרך ההיסטרוסקופ (כגון לולאה חשמלית או מלקחיים), הפוליפ נכרת מבסיסו ומוצא מחלל הרחם.
- הפוליפ הנכרת נשלח מיד לבדיקה פתולוגית במעבדה.
היכן מתבצעת הפעולה?
- בחדר ניתוח (בהרדמה כללית/טשטוש): עבור פוליפים גדולים, מרובים, או במקרים מורכבים יותר. ההתאוששות מהירה, והשחרור לרוב ביום הניתוח.
- במרפאה ("ראה וטפל" – See & Treat): עבור פוליפים קטנים (עד כ-2 ס"מ), ניתן לבצע את ההסרה במרפאה ייעודית, לרוב ללא צורך בהרדמה כללית. הפעולה קצרה (דקות בודדות), כרוכה באי נוחות קלה בלבד, ומאפשרת חזרה כמעט מיידית לשגרה.
3. טיפול תרופתי (נדיר ולרוב לא מספיק)
לעיתים נדירות, במקרים של פוליפים קטנים מאוד וא-סימפטומטיים, ניתן לשקול טיפול תרופתי הורמונלי (כמו פרוגסטינים) בניסיון להקטין את הפוליפ, אך לרוב טיפול זה אינו יעיל בהסרה מלאה של הפוליפ והסרתו הכירורגית היא המומלצת.
התאוששות וסיבוכים אפשריים
ההתאוששות מהסרת פוליפ בהיסטרוסקופיה היא לרוב קלה ומהירה.
- דימום: דימום קל או הכתמה צפויים להימשך מספר ימים עד שבועיים.
- כאבים: כאבי בטן קלים דמויי מחזור, לרוב חולפים תוך יום-יומיים, וניתן להקל עליהם עם משככי כאבים.
- חזרה לשגרה: רוב הנשים יכולות לחזור לפעילות רגילה כבר למחרת או תוך מספר ימים.
- הימנעות מפעילות מינית: מומלץ להימנע מקיום יחסי מין, שימוש בטמפונים ושטיפות וגינליות למשך כשבוע-שבועיים לאחר הפעולה, כדי למנוע זיהום ולאפשר ריפוי.
סיבוכים אפשריים (נדירים):
- זיהום: זיהום ברחם, נדיר, הדורש טיפול אנטיביוטי.
- דימום מוגבר: מעבר לרגיל, הדורש התייחסות רפואית.
- נקב ברחם (פרפורציה): סיבוך נדיר ביותר, שעלול לדרוש התערבות נוספת.
הישנות פוליפים
חשוב לציין כי פוליפים נוטים להישנות בשיעור מסוים (כ-10-20%), במיוחד אצל נשים עם גורמי סיכון או נטייה הורמונלית. לכן, לעיתים יידרש מעקב תקופתי או התייחסות לגורמי הסיכון הבסיסיים.
פוליפ רירית הרחם ופוריות
פוליפים ברירית הרחם יכולים בהחלט להשפיע על פוריות האישה בדרכים שונות:
- הפרעה להשרשה: הפוליפ יכול להוות "מחסום" פיזי, למנוע או להקשות על השרשת העובר ברירית הרחם.
- שינויים ברירית הרחם: נוכחות הפוליפ עלולה לגרום לדלקת מקומית או לשינויים בהרכב רירית הרחם, מה שפוגע בקליטת ההריון.
- חסימת חצוצרות: פוליפים הממוקמים בסמוך לפתחי החצוצרות יכולים לחסום אותן חלקית או לחלוטין, ולמנוע מעבר ביצית או זרע.
מחקרים מראים כי הסרת פוליפים, במיוחד אצל נשים המתמודדות עם אי-פוריות או הפלות חוזרות, משפרת באופן משמעותי את הסיכוי להשגת הריון תקין. לכן, אצל נשים בבירור פוריות, הסרת פוליפ היא לרוב המלצה טיפולית, גם אם הוא א-סימפטומטי.
נקודות למחשבה וטיפים
- אל תתעלמי מדימום חריג: כל דימום וגינלי לא סדיר, ובמיוחד דימום לאחר גיל המעבר, מחייב בירור רפואי מיידי.
- היסטרוסקופיה היא בדיקת הבחירה: אם את חושדת בפוליפ, דברי עם הרופא/ה שלך על האפשרות לבצע היסטרוסקופיה. זו הדרך המדויקת ביותר לאבחון וטיפול.
- דעי את הסיכון לממאירות: למרות שהסיכון נמוך, חשוב להיות מודעת לו ולדאוג שכל פוליפ שנכרת יישלח לבדיקה פתולוגית.
- שמרי על אורח חיים בריא: איזון הורמונלי יכול לסייע במניעת הישנות פוליפים. שמירה על משקל תקין, תזונה מאוזנת ופעילות גופנית יכולים לתרום לבריאותך הכללית.
- התייעצי עם רופא/ה מומחה/ית: אם את מתמודדת עם פוליפים חוזרים או עם קשיי פוריות, מומלץ לפנות לרופא/ה גניקולוג/ית המתמחה בתחום.
לסיכום, פוליפ רירית הרחם הוא ממצא שכיח שרובם שפירים, אך עלול לגרום לתסמינים שפוגעים באיכות החיים ולהשפיע על הפוריות. אבחון מדויק באמצעות היסטרוסקופיה והסרה כירורגית יעילה הם המפתח לטיפול מוצלח. הקשבה לגוף, מודעות לתסמינים ופנייה בזמן לייעוץ רפואי, יבטיחו טיפול מיטבי ושמירה על בריאותך.

ד״ר הילה גולדשטיין הינה רופאה בכירה ביחידת ההיסטרוסקופיה בבית חולים לניאדו נתניה.
מומחית בגניקולוגית ומיילדות , בוגרת בית הספר לרפואה היוקרתי SEMMELWEIS בבודפשט, מצטיינת דיקן.