התקופה שלאחר לידה, הפלה או סיום הריון יזום, היא זמן רגיש ומורכב, הן פיזית והן רגשית. הגוף עובר תהליך הסתגלות וריפוי, והנפש מעבדת חוויה משמעותית. בתוך המצב העדין הזה, הופעת סיבוכים עלולה להיות מדאיגה במיוחד. אחד הסיבוכים המוכרים, שחשוב להכיר ולטפל בו נכון, הוא הישארות של "שאריות שליה", או בשפה הרפואית המדויקת יותר, "שאריות חומר הריוני" (Retained Products of Conception – RPOC).
המונח הקליני אולי נשמע קר ומנוכר, אך מאחוריו עומדת תופעה אנושית מאוד: מצב בו חלק קטן מרקמת ההיריון – בין אם זו חתיכה מהשליה לאחר לידה, ובין אם זו רקמת הריון לאחר הפלה – נותר בחלל הרחם ואינו נפלט החוצה במלואו.
אם את חווה תסמינים מדאיגים לאחר לידה או הפלה, או אם נאמר לך שייתכן ויש לך שאריות שליה, חשוב שתדעי: את לא לבד. מדובר במצב רפואי מוכר, שניתן לאבחון וטיפול יעיל. הרוב המוחלט של הנשים מחלימות ממנו באופן מלא, ללא כל השפעה ארוכת טווח על בריאותן או על פוריותן העתידית.
מדריך מקיף זה נכתב כדי לספק לך מקור מידע בטוח, רגיש ומעמיק. נסביר מדוע התופעה מתרחשת, כיצד לזהות את התסמינים, וחשוב מכל – נפרט את אפשרות הטיפול המודרנית, העדינה והבטוחה ביותר הקיימת כיום.
חלק 1: מהן "שאריות שליה" ומדוע הן נשארות ברחם?
המונח "שאריות שליה" הוא שם כולל לכל רקמה הקשורה להיריון שלא התפנתה מהרחם באופן מלא. חשוב להבדיל בין שני תרחישים עיקריים:
- לאחר לידה: בסיום הלידה, לאחר יציאת התינוק, הרחם מתכווץ כדי לפלוט את השליה בשלמותה. במצב תקין, השליה נפרדת מדופן הרחם ויוצאת כיחידה אחת. שאריות שליה במקרה זה מתרחשות כאשר חלק קטן מהשליה נקרע ונותר דבוק לדופן הרחם. הדבר עלול לקרות בשל מבנה שליה לא תקין (למשל, אונה נוספת), או במצב נדיר יותר בו השליה נאחזת באופן חזק מדי בדופן הרחם (שלית נעוצה).
- לאחר הפלה או סיום הריון: בתהליך של הפלה (טבעית או יזומה), הרחם מתכווץ כדי לפלוט את כל תוכן ההיריון – שק ההיריון, העובר והרקמות השלייתיות. שאריות חומר הריוני מתרחשות כאשר תהליך זה אינו מושלם וחלק מהרקמות נותר בחלל הרחם. הדבר שכיח יותר בהפלות של השליש השני, או בהפלות נדחות (Missed abortion) בהן הגוף לא זיהה את הפסקת התפתחות ההיריון ולא החל בתהליך פליטה טבעי.
בשני המקרים, הרקמה שנותרה ברחם מונעת ממנו להתכווץ כראוי ולחזור לגודלו התקין, ומהווה מקור לדימום וכר פורה להתפתחות זיהומים.
חלק 2: זיהוי התסמינים – אותות האזהרה של הגוף
הגוף שלנו מאותת לנו כאשר משהו אינו כשורה. חשוב להיות קשובה לסימנים ולא להתעלם מהם, במיוחד בתקופה הרגישה שלאחר לידה או הפלה. התסמינים של שאריות שליה יכולים להופיע מיד לאחר האירוע, או לעיתים רק לאחר מספר ימים ואף שבועות.
התסמינים העיקריים שיש לשים אליהם לב:
- דימום: זהו התסמין המרכזי והשכיח ביותר. הדימום יכול להתבטא בכמה צורות:
- דימום מוגבר ומתמשך לאחר לידה (דימום שאינו פוחת בעוצמתו כמצופה).
- התחדשות של דימום אדום טרי, לאחר שכבר החל להתמעט ולהפוך להפרשה חומה/צהבהבה.
- דימום כבד המלווה בקרישי דם גדולים, ימים או שבועות לאחר הפלה.
- כאבים והתכווצויות: כאבים בבטן התחתונה או באגן, הדומים להתכווצויות חזקות, אשר אינם פוחתים עם הזמן או אף מחמירים. הכאב יכול להיות עז יותר מכאבי ההתכווצות הרגילים שלאחר לידה ("Afterpains").
- חום וסימני זיהום: זהו "דגל אדום" המחייב פנייה מיידית לבדיקה. הרקמה שנותרה ברחם עלולה להזדהם ולגרום לדלקת ברירית הרחם (אנדומטריטיס). התסמינים כוללים חום, צמרמורות, חולשה והפרשה נרתיקית בעלת ריח רע.
- רגישות בבדיקת הבטן: תחושת כאב בלחיצה על הבטן התחתונה.
- עיכוב בהופעת חלב אם (לאחר לידה): תסמין פחות מוכר אך חשוב. רקמת השליה מייצרת הורמונים. כל עוד נותרה רקמה שלייתית ברחם, היא עלולה להמשיך להפריש הורמונים המעכבים את ייצור החלב התקין.
חלק 3: הדרך לאבחון ודאי
החשד לקיומן של שאריות שליה עולה בדרך כלל בעקבות התסמינים שתיארת. כדי לאשר או לשלול את החשד, הגניקולוג/ית יבצע/תבצע מספר בדיקות:
- בדיקה גופנית: הערכת הרגישות בבטן ובדיקה גניקולוגית להערכת גודל הרחם ופתיחת צוואר הרחם.
- אולטרסאונד גניקולוגי: זוהי בדיקת ההדמיה המרכזית. באמצעות אולטרסאונד (לרוב וגינלי), ניתן להדגים את חלל הרחם ולחפש ממצאים חשודים: עיבוי לא סדיר של רירית הרחם, גוש רקמה בעל מראה שונה, או נוכחות של זרימת דם מוגברת לאזור מסוים בחלל הרחם (בבדיקת דופלר). חשוב לציין שאולטרסאונד אינו מדויק ב-100%, ולעיתים קרישי דם ישנים עלולים להיראות בטעות כשארית שליה.
- בדיקות דם: יכללו ספירת דם (לבדוק אם נגרמה אנמיה מהדימום) ומדדי דלקת. לעיתים תיבדק גם רמת הורמון ההיריון (hCG), אשר עשויה להישאר גבוהה באופן חריג במקרה של שארית רקמה.
- היסטרוסקופיה אבחנתית
חלק 4: הטיפול – מדוע היסטרוסקופיה היא הבחירה הנכונה?
לאחר שאובחנה שארית שליה, יש צורך להסיר אותה. הטיפול חיוני כדי לעצור את הדימום, למנוע זיהום ולאפשר לרחם לחזור למצבו התקין. במשך שנים רבות, הפעולה המקובלת להוצאת שאריות הריון הייתה גרידה (D&C).
בעבר: גרידה "עיוורת" וחסרונותיה
גרידה היא פעולה בה מרחיבים את צוואר הרחם ומחדירים לחלל הרחם כפית כירורגית חדה (קירטה) במטרה "לגרד" ולרוקן את תוכנו. הבעיה המרכזית בשיטה זו היא שהיא מתבצעת "על עיוור", ללא יכולת לראות את פנים הרחם. המנתח מסתמך על חוש המישוש בלבד.
לגישה זו מספר חסרונות משמעותיים:
- סיכון מוגבר לסיבוכים: קיים סיכון גבוה יותר להתנקבות דופן הרחם (פרפורציה).
- אי-ודאות: המנתח אינו יכול להיות בטוח ב-100% שהסיר את כל השארית.
- הסיכון הגדול ביותר – הידבקויות: הפעולה האגרסיבית של גירוד דופן הרחם עלולה לפצוע את רירית הרחם הבריאה וליצור רקמת צלקת בחלל הרחם. מצב זה, הנקרא תסמונת אשרמן, עלול לגרום לבעיות וסת קשות ולפגוע בפוריות העתידית.
ההווה והעתיד: היסטרוסקופיה ניתוחית – "לראות ולטפל"
כיום, "סטנדרט הזהב" והגישה המומלצת לטיפול בשאריות שליה היא היסטרוסקופיה ניתוחית. זוהי פעולה זעיר-פולשנית, המבוצעת תחת הרדמה, ומשנה לחלוטין את כללי המשחק.
בפעולה זו, מוחדר לחלל הרחם סיב אופטי דק עם מצלמה (היסטרוסקופ), המאפשר למנתח/ת לראות את כל חלל הרחם בהגדלה ובתמונה ברורה על גבי מסך.
יתרונותיה העצומים של ההיסטרוסקופיה הם:
- דיוק כירורגי: המנתח/ת מזהה את שארית הרקמה באופן ודאי, רואה בדיוק היכן היא ממוקמת ומה גודלה. באמצעות מכשור עדין המוחדר דרך ההיסטרוסקופ, מסירים אך ורק את הרקמה הבעייתית, תוך הימנעות מפגיעה ברירית הרחם הבריאה שמסביב.
- בטיחות מרבית: הראייה הישירה מורידה באופן דרמטי את הסיכון להתנקבות הרחם.
- שימור פריון: זוהי הנקודה החשובה ביותר. על ידי הימנעות מטראומה מיותרת לרירית הרחם, ההיסטרוסקופיה מפחיתה באופן משמעותי את הסיכון להיווצרות הידבקויות (תסמונת אשרמן), ובכך שומרת על הפוטנציאל להריונות תקינים בעתיד.
- ודאות ואבחנה: בסיום הפעולה, המנתח/ת יכול/ה לסרוק שוב את חלל הרחם ולוודא באופן מוחלט שהוא נקי לחלוטין. כמו כן, ניתן לזהות ממצאים נוספים שלא נראו באולטרסאונד.
חלק 5: ההחלמה – הטיפול בגוף ובנפש
ההחלמה הפיזית מניתוח היסטרוסקופי היא מהירה מאוד. מאחר שאין חתכים חיצוניים, רוב הנשים משתחררות לביתן עוד באותו היום ויכולות לחזור לשגרה תוך מספר ימים בודדים. ייתכנו כאבים קלים והפרשה דמית למשך מספר ימים, אך אלו חולפים במהירות.
ההחלמה הרגשית היא חלק בלתי נפרד מהתהליך. התמודדות עם סיבוך לאחר לידה או הפלה יכולה להיות מתישה ומטלטלת. אם החוויה עברה עלייך בהקשר של אובדן הריון, חשוב שתתני לעצמך את הזמן והלגיטימציה להתאבל ולעבד את האובדן. אל תהססי להיעזר בבן/בת הזוג, בחברים, במשפחה או בתמיכה מקצועית. הטיפול בגופך חשוב, והטיפול בנפשך חשוב לא פחות.
סיכום: בחירה בטיפול עדין ובטוח לעתיד בריא
הופעת שאריות שליה לאחר לידה או הפלה היא סיבוך הדורש טיפול, אך חשוב לזכור שהוא בר-טיפול לחלוטין. התסמינים העיקריים של דימום וכאב הם קריאה של הגוף לפעולה, וחום הוא נורת אזהרה שאסור להתעלם ממנה.
הבחירה בשיטת הטיפול היא קריטית, לא רק לפתרון הבעיה הנוכחית, אלא גם לשמירה על בריאותך ופוריותך העתידית. הגישה המודרנית, המדויקת והבטוחה של היסטרוסקופיה ניתוחית היא כיום הבחירה המועדפת, המציעה יתרונות ברורים על פני גרידה "עיוורת".
אם את מתמודדת עם מצב זה, דעי שאת בידיים טובות. בירור מקצועי וטיפול מיומן יאפשרו לך להחלים באופן מלא, פיזית ונפשית, ולהמשיך הלאה בבטחה אל עתיד בריא.

ד״ר הילה גולדשטיין הינה רופאה בכירה ביחידת ההיסטרוסקופיה בבית חולים לניאדו נתניה.
מומחית בגניקולוגית ומיילדות , בוגרת בית הספר לרפואה היוקרתי SEMMELWEIS בבודפשט, מצטיינת דיקן.