גרידה עקב שאריות שליה: מדריך להליך, לסיכונים ולהחלמה

גרידה (Dilation and Curettage – D&C) היא הליך כירורגי נפוץ שמטרתו לרוקן את חלל הרחם מתכולתו. למרות שהיסטרוסקופיה הפכה לשיטת הבחירה המועדפת במקרים רבים, גרידה לשאריות שליה עדיין מהווה טיפול מקובל ויעיל במצבים מסוימים, ובפרט כאשר נותרו שאריות שליה לאחר לידה או הפלה. הבנת ההליך, סיבותיו, סיכוניו ותהליך ההחלמה ממנו, חשובה לכל אישה העשויה לעבור אותו.

מהן שאריות שליה ולמה הן מסוכנות?

שאריות שליה הן חלקי רקמה מהשליה (או קרומי הריון) שנותרו בתוך חלל הרחם לאחר לידה (רגילה או קיסרית) או לאחר הפלה (טבעית או יזומה). מצב זה עלול להתרחש בשל כשל של הרחם להתכווץ ולפלוט את כל תוכן ההריון באופן מלא.

הסכנות העיקריות בשאריות שליה כוללות:

  • דימום וגינלי כבד וממושך: זוהי הסכנה המיידית והחמורה ביותר. שארית שליה מונעת מהרחם להתכווץ ביעילות, מה שמוביל לדימום בלתי פוסק שעלול לגרום לאנמיה חריפה ואף למצב מסכן חיים (דימום לאחר לידה).
  • זיהום ברחם (אנדומטריטיס): רקמת שליה שנותרה ברחם מהווה מצע גידול מצוין לחיידקים. זיהום זה עלול להתבטא בחום, כאבי בטן עזים, רגישות ברחם והפרשות וגינליות בעלות ריח רע. זיהום חמור עלול להתפשט לאגן ולזרם הדם (אלח דם), ולגרום לנזק בלתי הפיך לפוריות (כמו חסימת חצוצרות) ואף להיות מסכן חיים.
  • כאבי בטן והתכווצויות: הרחם מנסה להתכווץ ולפלוט את השאריות, מה שגורם לכאבים.
  • עלייה ברמות הורמון ההריון (Beta-hCG): במקרים של שאריות שליה משמעותיות, רמות הורמון ההריון בדם לא ירדו כצפוי, דבר המונע מהמחזור הסדיר להתחדש ועלול להקשות על תכנון הריון עתידי.

אבחון שאריות שליה

האבחון מבוסס על שילוב של תסמינים, בדיקה גופנית ובדיקות הדמיה:

  • תסמינים קליניים:
    • דימום וגינלי ממושך, כבד או חוזר לאחר תקופה של הפסקה, במיוחד לאחר לידה או הפלה.
    • כאבי בטן תחתונה או התכווצויות.
    • חום, צמרמורות, הפרשות בעלות ריח רע (סימני זיהום).
    • עייפות וחולשה (סימני אנמיה).
  • בדיקת אולטרסאונד וגינלי: זוהי בדיקת האבחון העיקרית. היא מדגימה נוכחות של רקמה בחלל הרחם, לעיתים עם זרימת דם מוגברת בתוכה (באמצעות דופלר צבע).
  • בדיקות דם:
    • ספירת דם: יכולה להצביע על אנמיה (בשל דימום) או על זיהום (לויקוציטוזיס – עלייה בתאי דם לבנים).
    • רמות Beta-hCG: יורדות באופן איטי מהצפוי, או נשארות גבוהות.
    • מדדי דלקת: CRP ושקיעת דם יכולים להיות מוגברים במקרה של זיהום.
  • בדיקה גינקולוגית: הרופא/ה בודק/ת את צוואר הרחם ואת הרחם.

מהי גרידה (D&C)?

גרידה (Dilation and Curettage) היא הליך כירורגי שבו מרחיבים את צוואר הרחם ומשתמשים בכלי הנקרא “קורט” (Curette) כדי לגרד בעדינות את רירית הרחם ולהוציא ממנה את השאריות. כיום, לעיתים קרובות משתמשים גם בשאיבה (Suction Curettage) שהיא עדינה יותר.

מתי מעדיפים גרידה על פני היסטרוסקופיה?

למרות שהיסטרוסקופיה נחשבת מדויקת ובטוחה יותר, ישנם מצבים בהם גרידה עדיין נחשבת לטיפול המתאים:

  • מקרים דחופים של דימום מסיבי: כאשר יש דימום כבד ובלתי נשלט שמצריך התערבות מהירה ודחופה, גרידה מהירה יכולה להציל חיים.גרידה עקב שאריות שליה
  • זיהום חמור: במקרים של זיהום תוך-רחמי קשה, ייתכן וגרידה תהיה הטיפול המועדף על מנת לרוקן את הרחם מהר ככל האפשר.
  • אי זמינות של ציוד היסטרוסקופי: במרכזים רפואיים מסוימים, ייתכן ואין זמינות מיידית או מומחיות היסטרוסקופית מספקת, במיוחד במקרי חירום.
  • שאריות גדולות מאוד או רופפות: לעיתים, שאריות גדולות ורופפות קלות יותר להוצאה באמצעות גרידה.
  • ניסיון קודם מוצלח: רופאים מסוימים יבחרו בשיטה שהם מנוסים בה יותר ומרגישים בנוח איתה.

חשוב לציין: במקרים רבים, גם אם מתבצעת גרידה ראשונית בשל דימום מסיבי, ייתכן ויומלץ על היסטרוסקופיה לאחר מכן (כאשר המצב התייצב) כדי לוודא התרוקנות מלאה ולמנוע הידבקויות.

מהלך הליך הגרידה

גרידה היא הליך כירורגי המבוצע בחדר ניתוח, לרוב תחת הרדמה כללית קצרה, אך לעיתים גם בטשטוש או בהרדמה אזורית (אפידורלית/ספינלית).

  1. הכנה: האישה שוכבת על מיטת הניתוחים בתנוחה גינקולוגית. אזור הנרתיק וצוואר הרחם מחוטאים היטב.
  2. הרדמה: רופא/ה מרדים/ה נותן/ת את חומר ההרדמה.
  3. הרחבת צוואר הרחם: צוואר הרחם מורחב בעדינות באמצעות מוטות דקים בעלי קוטר הולך וגדל. ההרחבה מאפשרת גישה לחלל הרחם.
  4. ריקון חלל הרחם:
    • שאיבה (Suction Curettage): צינורית דקה המחוברת למשאבת ואקום מוחדרת לחלל הרחם ושואבת את התוכן. זוהי השיטה הנפוצה והבטוחה יותר כיום.
    • גירוד (Sharp Curettage): לאחר השאיבה, או במקרים מסוימים כשיטה עיקרית, מוחדר כלי דמוי כף (קורט) המאפשר לגרד בעדינות את דפנות הרחם ולהוציא שאריות.
  5. וידוא התרוקנות: הרופא/ה בודק/ת את חלל הרחם ידנית או באמצעות אולטרסאונד תוך ניתוחי (ולאחרונה יותר ויותר גם היסטרוסקופיה תוך כדי גרידה), כדי לוודא שכל השאריות הוסרו.
  6. סיום ההליך: הכלים מוצאים בעדינות. השאריות שנאספו נשלחות לבדיקה פתולוגית במעבדה.

משך ההליך הוא לרוב קצר, בין 10 ל-30 דקות.

התאוששות לאחר גרידה

ההתאוששות מגרידה עקב שאריות שליה היא לרוב מהירה, והאישה משוחררת הביתה עוד באותו היום.

  • דימום וגינלי: צפויה הכתמה דמית או דימום קל שיכול להימשך מספר ימים עד שבועיים. דימום כבד או ממושך מהרגיל מחייב פנייה לרופא/ה.
  • כאבי בטן: כאבי בטן קלים דמויי מחזור נפוצים, וניתן להקל עליהם באמצעות משככי כאבים ללא מרשם. לרוב חולפים תוך יום-יומיים.
  • חזרה לשגרה: רוב הנשים יכולות לחזור לפעילות שגרתית קלה תוך יום-יומיים.
  • היגיינה: מומלץ להימנע מקיום יחסי מין, שימוש בטמפונים, שטיפות וגינליות או הכנסת נרות לנרתיק למשך שבוע עד שבועיים (או לפי הנחיות הרופא/ה), כדי למנוע זיהום.
  • מחזור וסת: המחזור החודשי צפוי לחזור בתוך 4-6 שבועות.
  • מעקב: לעיתים יומלץ על בדיקת אולטרסאונד חוזרת לאחר מספר שבועות לוודא שהרחם אכן התרוקן לחלוטין. תוצאות הבדיקה הפתולוגית יתקבלו תוך מספר שבועות.

סיכונים וסיבוכים של גרידה

למרות היותה פעולה בטוחה ושכיחה, לגרידה, במיוחד כאשר היא מבוצעת “בעיוורון” (ללא ראייה ישירה כמו בהיסטרוסקופיה), ישנם סיכונים אפשריים:

  • דימום: דימום מוגבר במהלך או לאחר הפעולה.
  • זיהום: זיהום ברחם (אנדומטריטיס) או באגן, הדורש טיפול אנטיביוטי. הסיכון גבוה יותר במצב של זיהום קודם או חוסר הקפדה על היגיינה לאחר הפעולה.
  • נקב בדופן הרחם (פרפורציה): זהו הסיבוך החמור ביותר, אם כי נדיר. קורה כאשר אחד הכלים חודר דרך דופן הרחם. עלול לדרוש השגחה, טיפול אנטיביוטי, ובמקרים מסוימים אף ניתוח פתיחת בטן או לפרוסקופיה לתיקון הנקב וטיפול באיברים סמוכים שנפגעו (מעי, שלפוחית שתן).
  • הידבקויות תוך-רחמיות (תסמונת אשרמן): זהו סיבוך משמעותי שיכול להתרחש עקב פגיעה ברירית הרחם הבריאה במהלך הגירוד. הידבקויות אלו עלולות לפגוע קשות בפוריות האישה, לגרום לשינויים במחזור ואף להיעדר וסת. הסיכון עולה בגרידות חוזרות או אגרסיביות.
  • שארית רקמה: למרות הגירוד, לעיתים נדירות עלולות להישאר שאריות, דבר שיחייב הליך נוסף.
  • אי ספיקת צוואר הרחם: במקרים נדירים, הרחבת צוואר הרחם עלולה לגרום להיחלשותו, מה שמעלה סיכון להפלות מאוחרות בלידות מוקדמות בהריונות עתידיים.

חשוב: כדי למזער את הסיכונים, חשוב שהגרידה תבוצע על ידי רופא/ה מיומן/ת ומנוסה בסביבה סטרילית, עם ציוד מתאים.

השפעה על פוריות עתידית

ההשפעה של גרידה על פוריות עתידית תלויה בעיקר בסיבוכים שעלולים להתרחש:

  • זיהום: זיהום חמור עלול לפגוע בחצוצרות או ברחם, ולהוביל לחסימות או נזקים הפוגעים בפוריות.
  • הידבקויות תוך-רחמיות (תסמונת אשרמן): זהו הסיבוך המשמעותי ביותר המשפיע על פוריות, כיוון שהוא פוגע באופן ישיר ביכולת הרחם להחזיק הריון. הטיפול באשרמן הוא לרוב היסטרוסקופיה ניתוחית להפרדת ההידבקויות.
  • נקב ברחם: עלול לגרום לצלקות ואף לפגיעה בפוריות, אם כי סיבוך זה נדיר.

ברוב המקרים, גרידה בודדת ומבוצעת כראוי אינה פוגעת בפוריות האישה. הסיכון עולה עם גרידות חוזרות או במקרים של סיבוכים.

שאלות נפוצות

האם יש חלופות לגרידה במקרים של שאריות שליה?

כן. במקרים רבים, היסטרוסקופיה היא חלופה עדיפה כיוון שהיא מאפשרת ראייה ישירה של חלל הרחם. במקרים מסוימים (דימום קל, שאריות קטנות), ניתן לשקול המתנה פעילה (לראות אם הגוף יפלוט את השאריות ספונטנית) או טיפול תרופתי (כמו מיזופרוסטול) לזירוז הפליטה. הבחירה בשיטה הטיפולית תלויה במצב הקליני, בגודל השאריות, ובשיקול דעת הרופא/ה.

מתי אוכל לנסות להיכנס להריון שוב לאחר גרידה עקב שאריות שליה?

מומלץ להמתין לפחות מחזור וסת אחד תקין (כ-4-6 שבועות) לפני ניסיון נוסף להרות. הדבר מאפשר לרחם להחלים לחלוטין ולרירית הרחם להתעבות כראוי. במקרים של סיבוכים (כמו זיהום או חשד להידבקויות), ייתכן ותידרש המתנה ארוכה יותר.

האם כאבי הבטן לאחר הגרידה מעידים על בעיה?

כאבי בטן קלים דמויי מחזור הם תופעה שכיחה וצפויה. כאבים חזקים, מתמשכים, או מלווים בחום ודימום כבד מהרגיל, מחייבים פנייה מיידית לרופא/ה.

האם גרידה עלולה לגרום לדיכאון לאחר לידה/הפלה?

הליך הגרידה עצמו הוא פיזי, אך הוא לרוב מבוצע לאחר אירוע טראומטי כמו אובדן הריון או לידה עם סיבוכים. לכן, ההתמודדות הרגשית עם האובדן או הסיבוך עלולה להיות קשה. חשוב לבקש תמיכה רגשית מהמשפחה, חברים, ובמידת הצורך, גם מאנשי מקצוע.

לסיכום, גרידה היא הליך חיוני במקרים של שאריות שליה, במיוחד כשמדובר בדימום מסכן חיים או בזיהום. למרות שהיסטרוסקופיה נחשבת לעיתים קרובות לחלופה בטוחה ומדויקת יותר, לגרידה עדיין מקום חשוב בארסנל הטיפולי. חשוב להבין את הסיכונים והיתרונות של כל שיטה, לבחור רופא/ה מיומן/ת, ולעקוב אחר ההנחיות לאחר ההליך כדי להבטיח התאוששות מהירה ושמירה על בריאותך ופוריותך העתידית.

ד"ר הילה גולדשטיין

ד״ר הילה גולדשטיין הינה רופאה בכירה ביחידת ההיסטרוסקופיה בבית חולים לניאדו נתניה.

מומחית בגניקולוגית ומיילדות , בוגרת בית הספר לרפואה היוקרתי SEMMELWEIS בבודפשט, מצטיינת דיקן.