בירור כשלונות השרשה

עבור נשים העוברות טיפולי פוריות, הרגע שבו מתבשרים על כשל בהשרשה של עובר איכותי הוא רגע של אכזבה עמוקה. לאחר ההשקעה הרגשית, הפיזית והכלכלית, השאלה “מדוע העובר לא נקלט?” הופכת למרכזית.

בעוד שרבות מהבדיקות מתמקדות באיכות העובר ובפרוטוקול ההורמונלי, הגישה שלי שמה דגש מיוחד על היעד הסופי: חלל הרחם. כדי שהשרשה תצליח, חלל הרחם חייב להיות לא רק “קיים”, אלא אופטימלי, בריא וחופשי ממחסומים.

מדוע לבדוק את מבנה הרחם לאחר כישלונות השרשה?

גם עובר מצוין יתקשה להיקלט בסביבה שאינה מאפשרת זאת. מחקרים מראים כי בחלק ניכר מהמקרים של כישלונות השרשה חוזרים (RIF), נמצאים ממצאים בחלל הרחם שלא אובחנו קודם לכן.

במסגרת הבירור אצלי, אנו בוחנים לעומק מספר גורמים מבניים:

• מחיצות ומומים רחמיים: לעיתים מחיצה קטנה בחלל הרחם, שלא הפריעה ביומיום, היא זו שמונעת מהעובר להשתרש בגלל אספקת דם לקויה באותו אזור.
• פוליפים ושרירנים סוב-מוקוזיים: ממצאים אלו פועלים לעיתים כמעין “התקן” המייצר תגובה דלקתית קלה ברירית או מפריע מכנית להשרשה.
• הידבקויות עדינות: צלקות קטנות בחלל הרחם עלולות לצמצם את שטח הפנים של הרירית הבריאה.
• דלקת כרונית של רירית הרחם (Endometritis): דלקת שקטה (ללא חום או כאב) שניתן לאבחן רק באמצעות התבוננות ישירה וביופסיה של הרירית.

הכלים שלי לאבחון “הבית”

כדי לוודא שהתנאים להשרשה הם הטובים ביותר, אני משתמשת בטכנולוגיות האבחון המדויקות ביותר:

1. אולטרסאונד תלת-מימדי (3D): מאפשר הערכה מדויקת של המבנה החיצוני והפנימי של הרחם, זיהוי מומי רחם ומדידת עובי ואיכות הרירית בצורה מקיפה.
2. היסטרוסקופיה אבחנתית: זוהי הבדיקה החשובה ביותר בבירור כישלונות השרשה. בבדיקה זו, המבוצעת במרפאה ללא צורך בהרדמה, אני יכולה לראות במו עיניי את איכות הרירית, לשלול הידבקויות או פוליפים זעירים, ולוודא שפתחי החצוצרות נקיים. במידת הצורך, ניתן לבצע “סקרצ’ינג” (פציעה עדינה של הרירית) שנמצא במחקרים מסוימים כמסייע להשרשה בטיפול הבא.